כבר בשיחת הטלפון הראשונה איתה הבנתי שיהיה כאן אחרת.
"אני רוצה משהו אחר" היא אמרה.
אז הכנתי כמה סקיצות וידעתי בדיוק איזו מהן היא תבחר.
"מה לדעתך אני אוהבת"? היא שאלה כשהצגתי אותן בפניה וכשעניתי לה מייד, היה ברור לשתינו שהולך להיות כאן כייף.
זה היה שיפוץ מאסיבי של בית ישן, שבו הכל השתנה: תכננו מחדש את האזור הציבורי, כשהמטבח קיבל התייחסות מיוחדת. אני קוראת לו "המטבח שנמתח", כי יש בו חלק חופף בין האי לבין שולחן האוכל שחוסך מקום ביומיום וכשצריך יותר מקומות ישיבה, פשוט מושכים את השולחן החוצה.
"תקשיבי", אמר לי יום אחד בן הזוג שלה, "אני לא עושה כזה בית כדי לעשן בחורף בחוץ. בבקשה תמצאי לי פתרון לזה".
אז בקצה המטבח, הקצנו מקום ל"חדר עישון", שבו אפשר לשבת, לחשוב, לעבוד וגם...לעשן. בתקרת החדר קבענו מפוח שמושך את הריח החוצה וצבענו את הקירות והתקרה בצבע המתנקה בקלות.. בחדר הזה נתנו מענה גם לבקשה למצוא מקום לאוסף המכוניות שלו.
פינת המשפחה בקומה הזו הפכה להיות מקום להתכנסות ולמשחקי מחשב כשהחברים של הילדים מגיעים לביקור, כך שכל בני הבית קיבלו התייחסות ומענה לבקשות שלהם.

גם את קומת המגורים תכננו ועיצבנו בהתאם לבקשות השונות, בכלל זה פרקנו ושיפצנו את חדרי הרחצה בקומה זו והלבשנו וייפינו את הקומה.
והכי חשוב - מאוד נהננו גם מהתהליך ולא רק מהתוצאה שהתקבלה.

צילום: סטודיו רותם – מאור מויאל